מה משמעות המשיח?

כשתתחילו לקרוא או לדבר יותר על ישוע, תתקלו כמעט בוודאות במונח "משיח". רוב הזמן, מילה זו תשמש ביחס לישוע ככותרת או כתיאור של מי שהוא. מילה זו נושאת ערך רב בכל התנ״ך, ואין זה עניין של מה בכך לקרוא למישהו בשם זה. אך מה זה בעצם אומר, ומדוע שנשתמש בשם זה ביחס לישוע?

פירושה של המילה העברית ״משיח״ היא ״משוח״. המקבילה היוונית שלה היא כריסטוס (χριστός), שממנו אנו מקבלים את המילה ״מושיע״ (״כרייסט״). טקס המשיחה היה נפוץ בקרב העברים הקדומים, ומשמעות הדבר היא פשוטו כמשמעו - לשפוך או למרוח שמן על מישהו. משיחה זו התבצעה ממגוון סיבות ובדרך כלל היה אירוע משמעותי אשר ארע בצמוד לכך. הכוהנים הגדולים נמשחו (ספר שמות פרק כ“ט פסוק 29), חפצים קדושים נמשחו (ספר שמות פרק ל‘ פסוק 26), המתים נמשחו (בשורת מרקוס פרק י“ד פסוק 8; בשורת לוקס פרק כ“ג פסוק 56), מלכים נמשחו (ספר שמואל א' פרק ט“ז פסוק 13; ספר שמואל ב‘ פרק ב׳ פסוק 4), ונביאים נמשחו (ספר מלכים א' פרק י“ט פסוק 16; ספר דברי הימים א' פרק ט“ז פסוק 22; ספר תהלים מזמור ק“ה פסוק 15). בעיקרו של דבר, משיחת אנשים או חפצים משמעה הפיכתם לקדושים. עבור מלכים, המשיחה הייתה שקולה להכתרה. אין זה נדיר שהתנ"ך מתייחס למלך או כוהן כאל ”משוח".

עם זאת, לשם העצם ״משיח״ יש חשיבות עצומה, כאשר משתמשים בו ביחס לתקווה הקדומה לגואל-ישראל וכאשר הוא מיוחס לישוע. משמעותו היא עדיין ״משוח״, אך היא נושאת עמה משמעות עמוקה יותר. במחצית הראשונה של התנ"ך, אלוהים, באמצעות נביאיו, חזה ״משוח״ או ״משיח״ שיבוא להגשים שורה של נבואות ותחזיות בתנ"ך. המשיח הצפוי יקבל על חלקו את תפקידי הנביא, הכהן והמלך, מה שמכונה ״המשרות המשוחות״ בתוך המבנה השלטוני והדתי של עם ישראל הקדום. המשיח המובטח ישלב תפקידים אלה באדם אחד אשר ינהיג את העם היהודי במה שניתן לכנות רק תיאוקרטיה (שלטון חוקי האל) – אומה תחת שלטונו של אלוהים עצמו.

ישוע הגשים ומילא את תפקידיו כאשר נמשח על ידי אלוהים להיות נביא (מדבר בשם אלוהים), מלך (שליט מטעם ועבור אלוהים) וכוהן (מתווך עבור האדם בפני אל קדוש וצדיק). מסיבות אלה אנו קוראים לו המשיח שלנו.